Hakol Tov - הכל טוב by Yotam Ziv - Lyrics
[וורס רץ]
?אפשר לדבר איתך שנייה
כבר חודש שלא דיברנו, זה חודש של תהייה
וכבר שחכתי ת'השפעה של החיוך שלך והקול
והמבט הזה שנראה כאילו רק אתמול גרמתי לך לעשות
מבט של תכלס אין פשרות
של וואלה דוגרי אני לא יודעת מה אני רוצה לרצות
וגם אני לא ידעתי עד שידעתי אותך
היום בדיעבד היית יותר שלי משאני שלך
הנה אני שוב מחביא, בתוך מילים מסתיר
מהיכרות איתי את צריכה כבר לדעת שאני אסיר
וגם לומר אני אוהב אותך, אמרתי לך בשיר
על מדרגות זה רק אני ואת ושורות שאני מסביר
או מנסה, ואת איתי ברגע שעוטף
כנה ואמיתי, הראש שלך על הכתף
אחד מכמה רגעים שמנסה לשכוח, ומזכיר
כי חייב להיאחז במשהו כדי להחזיק
רגעים שיכלו לקרות היום, קורים איתך בתוך חלום
וכשנופל האסימון כואב כמו מכה עם לום
שלוש בלילה, קם לשטוף את הפנים
חוזר לחדר חושך, לא רואה, בקושי שמפנים
מצחיק איך רגע כל כך יפה חשבתי שלא יעבור
עבר בשנייה, כותב אותו כדי שבבוקר אזכור
האמת? זה נראה שדי טוב לך
גם אני מראה חיוך כדי לשקר למוח
זה לא עובד מי יודע מה – אבל יאללה
נגיד שהכול טוב, שיחשבו שהמשכתי הלאה
?איזה המשכתי, למה יש לאן להמשיך
בורח לשטויות, כי לימדו אותי תמיד להשליך את הבעיות
?תשב בנחת כפיש
לאט לאט תראה אותה הולכת, תאמין לי, בסוף ת'לא תרגיש
חארטה, כל יום הוא נצח, כל חיוך שלך צובט
מאין הוכחה שאת כבר המשכת ואני עדיין לא קולט
אוכל סרטים, לא יאומן
אנ'לא יודע אם שמת לב אבל הפכת להיות יומן
לא מהסוג המתעד, הפכת להיות יומן שירה
את מופיעה בכל בית, איזה בית? בכל שורה
היום אין מטרה, פעם כתבתי בשבילך
היום אנ'לא יודע למה – סתם אני כותב
אני יודע, אני מראה שהכול עבר, וזה מצחיק
איזה עבר, בקושי בהווה המזוין אני מחזיק
שלא נדבר על העתיד, בחור קשה
כשהלכת, גם הוא הלך, עכשיו אני לא מוצא
היי, אבל זה בסדר, נו, אל תתבאסי
את לא אשמה בכלום תביני, זה אני, זה אשמתי
אני לא נלחמתי מספיק עלייך, את שווה שיילחמו
חשבתי יותר מידי ואיבדתי הכול בבום
את לא צריכה אחד כמוני, את צריכה יותר מזה
אחד שלא יפחד, שמבחוץ יראה שהוא רוצה
וזה אבסורד, כי רציתי יותר מכל אחד אחר
ועד שאמרתי – היה מאוחר, פחות או יותר
כי לנצל את הרגע, לקחת את הצ'אנס, זה לא אני
תביני, זמן זה לא תירוץ לכלום, זמן זה עניין זמני
כי "זה נמשך יותר מידי" זה לא סיבה, זה לא תופס
אם היית רוצה את זה באמת, לא היית נותנת לזה להתפספס
אני לא הייתי נותן, אבל לא שאלו אותי
זה הסיפור שלך, אני פה משחק רק דמות משנית
כי את הדבר הכי אמיתי שהכרתי, בעולם מזורגג
את אונייה גדולה עם מפרשים, אני בסך הכול עוד דג
שניסה לשחות במים יותר מידי עמוקים בשבילו
עד שטבעתי, כנראה שאני לא מספיק טוב בלשחות
"הכול יהיה טוב, אתה תמצא מישהי אחרת"
איזה מישהי, מי תרצה ילד עם מחברת
את רצית, אני יודע
אבל אם כל כך רצית, למה עכשיו זה כל כך פוגע
למה עכשיו זה לא לפני חודשיים, כל כך הרבה שאלות
למה כשאמרת שלום, שתקתי במקום לא לתת לזה לקרות
למה אני מתעכב על משהו שאי אפשר לשנות
למה שתיקה הייתה לשנינו המילים האחרונות
למה אני ולמה את ולמה שנינו
ולמה רק אלוהים עם תואר בפסיכולוגיה יכול להבין מה קרה בינינו
וזה קרה כל כך מהר, כל כך לאט
כל כך הרבה שהפך להיות כל כך מעט
זה הזוי אנ'לא מבין איך נשארו בי עוד כוחות
כנראה שייצא משהו טוב מהקשר הזה לפחות
ניסיתי למצוא אחרות כמוך, משימה לא פשוטה
מי עוד תוכל להראות לי את עצמי בתוך דמותה
השנה הזאת עברה כל כך מהר וזה עצוב
רציתי לעבור אותה איתך עכשיו זה לא חשוב
מה שחשוב אני איבדתי ואיבדתי את עצמי
אולי היית חוזרת אם היית יודעת כמה כואב
עוד שיר שלא תשמעי
?אפשר לדבר איתך שנייה
כבר חודש שלא דיברנו, זה חודש של תהייה
וכבר שחכתי ת'השפעה של החיוך שלך והקול
והמבט הזה שנראה כאילו רק אתמול גרמתי לך לעשות
מבט של תכלס אין פשרות
של וואלה דוגרי אני לא יודעת מה אני רוצה לרצות
וגם אני לא ידעתי עד שידעתי אותך
היום בדיעבד היית יותר שלי משאני שלך
הנה אני שוב מחביא, בתוך מילים מסתיר
מהיכרות איתי את צריכה כבר לדעת שאני אסיר
וגם לומר אני אוהב אותך, אמרתי לך בשיר
על מדרגות זה רק אני ואת ושורות שאני מסביר
או מנסה, ואת איתי ברגע שעוטף
כנה ואמיתי, הראש שלך על הכתף
אחד מכמה רגעים שמנסה לשכוח, ומזכיר
כי חייב להיאחז במשהו כדי להחזיק
רגעים שיכלו לקרות היום, קורים איתך בתוך חלום
וכשנופל האסימון כואב כמו מכה עם לום
שלוש בלילה, קם לשטוף את הפנים
חוזר לחדר חושך, לא רואה, בקושי שמפנים
מצחיק איך רגע כל כך יפה חשבתי שלא יעבור
עבר בשנייה, כותב אותו כדי שבבוקר אזכור
האמת? זה נראה שדי טוב לך
גם אני מראה חיוך כדי לשקר למוח
זה לא עובד מי יודע מה – אבל יאללה
נגיד שהכול טוב, שיחשבו שהמשכתי הלאה
?איזה המשכתי, למה יש לאן להמשיך
בורח לשטויות, כי לימדו אותי תמיד להשליך את הבעיות
?תשב בנחת כפיש
לאט לאט תראה אותה הולכת, תאמין לי, בסוף ת'לא תרגיש
חארטה, כל יום הוא נצח, כל חיוך שלך צובט
מאין הוכחה שאת כבר המשכת ואני עדיין לא קולט
אוכל סרטים, לא יאומן
אנ'לא יודע אם שמת לב אבל הפכת להיות יומן
לא מהסוג המתעד, הפכת להיות יומן שירה
את מופיעה בכל בית, איזה בית? בכל שורה
היום אין מטרה, פעם כתבתי בשבילך
היום אנ'לא יודע למה – סתם אני כותב
אני יודע, אני מראה שהכול עבר, וזה מצחיק
איזה עבר, בקושי בהווה המזוין אני מחזיק
שלא נדבר על העתיד, בחור קשה
כשהלכת, גם הוא הלך, עכשיו אני לא מוצא
היי, אבל זה בסדר, נו, אל תתבאסי
את לא אשמה בכלום תביני, זה אני, זה אשמתי
אני לא נלחמתי מספיק עלייך, את שווה שיילחמו
חשבתי יותר מידי ואיבדתי הכול בבום
את לא צריכה אחד כמוני, את צריכה יותר מזה
אחד שלא יפחד, שמבחוץ יראה שהוא רוצה
וזה אבסורד, כי רציתי יותר מכל אחד אחר
ועד שאמרתי – היה מאוחר, פחות או יותר
כי לנצל את הרגע, לקחת את הצ'אנס, זה לא אני
תביני, זמן זה לא תירוץ לכלום, זמן זה עניין זמני
כי "זה נמשך יותר מידי" זה לא סיבה, זה לא תופס
אם היית רוצה את זה באמת, לא היית נותנת לזה להתפספס
אני לא הייתי נותן, אבל לא שאלו אותי
זה הסיפור שלך, אני פה משחק רק דמות משנית
כי את הדבר הכי אמיתי שהכרתי, בעולם מזורגג
את אונייה גדולה עם מפרשים, אני בסך הכול עוד דג
שניסה לשחות במים יותר מידי עמוקים בשבילו
עד שטבעתי, כנראה שאני לא מספיק טוב בלשחות
"הכול יהיה טוב, אתה תמצא מישהי אחרת"
איזה מישהי, מי תרצה ילד עם מחברת
את רצית, אני יודע
אבל אם כל כך רצית, למה עכשיו זה כל כך פוגע
למה עכשיו זה לא לפני חודשיים, כל כך הרבה שאלות
למה כשאמרת שלום, שתקתי במקום לא לתת לזה לקרות
למה אני מתעכב על משהו שאי אפשר לשנות
למה שתיקה הייתה לשנינו המילים האחרונות
למה אני ולמה את ולמה שנינו
ולמה רק אלוהים עם תואר בפסיכולוגיה יכול להבין מה קרה בינינו
וזה קרה כל כך מהר, כל כך לאט
כל כך הרבה שהפך להיות כל כך מעט
זה הזוי אנ'לא מבין איך נשארו בי עוד כוחות
כנראה שייצא משהו טוב מהקשר הזה לפחות
ניסיתי למצוא אחרות כמוך, משימה לא פשוטה
מי עוד תוכל להראות לי את עצמי בתוך דמותה
השנה הזאת עברה כל כך מהר וזה עצוב
רציתי לעבור אותה איתך עכשיו זה לא חשוב
מה שחשוב אני איבדתי ואיבדתי את עצמי
אולי היית חוזרת אם היית יודעת כמה כואב
עוד שיר שלא תשמעי