Merov Haetzim - מרוב העצים by Kizel - Lyrics
[בית 1]
רק רציתי לומר שאני מצטער
הכל קרה כל כך מהר
ואי אפשר כבר לשקר
שאי פעם היער היה שקט
ובין העצים הבוערים
נופלים העלים
בשלכת נעורים
[פזמון]
אהבתי כל שורש
כל עלה וענף
אך מרוב העצים
לא ראיתי את היער נשרף
אהבתי כל שורש
כל עלה וענף
אך מרוב העצים
לא ראיתי את היער נשרף
[בית 2]
על כמה שורשים דרכתי
כמה פרצופים שכחתי
כמה העצים שלא מספיק הערכתי
כמה שיחות שמרחתי
לכמה שדים הפכתי
כמה שברים השארתי מאחוריי כשברחתי
ולמה אף פעם לא עצרתי
את כל הצער שיצרתי
למה אף פעם לא עצרתי
למה רק התבצרתי
וגם מי אני שאגיד
שהיער בלי עלים
בלי להעמיד פנים
שכל זה לא מגיע לי
ומה שהיה פעם היער
עכשיו פחמים
שמביטים אלי בצער
או אולי ברחמים
כי אני נשבע שלא לקחתי בזה חלק
אני אף פעם לא עושה דברים שכאלה
אבל ההרגשה היא שאני עומד בעשן
מחזיק מצית ופחית של דלק
אבל היער עולה באש כבר זמן רב
אני פשוט לא שמתי לב לזה עד עכשיו
או שאולי כדרך אגב התעלמתי
כדי שלא ארגיש רע לגבי זה שנעלמתי
[פזמון]
אהבתי כל שורש
כל עלה וענף
אך מרוב העצים
לא ראיתי את היער נשרף
אהבתי כל שורש
כל עלה וענף
אך מרוב העצים
לא ראיתי את היער נשרף
[פזמון 2]
ידי מגואלות
בפחם ושרף
כי רק בין הגצים
הבנתי שהיער נשרף
רק רציתי לומר שאני מצטער
הכל קרה כל כך מהר
ואי אפשר כבר לשקר
שאי פעם היער היה שקט
ובין העצים הבוערים
נופלים העלים
בשלכת נעורים
[פזמון]
אהבתי כל שורש
כל עלה וענף
אך מרוב העצים
לא ראיתי את היער נשרף
אהבתי כל שורש
כל עלה וענף
אך מרוב העצים
לא ראיתי את היער נשרף
[בית 2]
על כמה שורשים דרכתי
כמה פרצופים שכחתי
כמה העצים שלא מספיק הערכתי
כמה שיחות שמרחתי
לכמה שדים הפכתי
כמה שברים השארתי מאחוריי כשברחתי
ולמה אף פעם לא עצרתי
את כל הצער שיצרתי
למה אף פעם לא עצרתי
למה רק התבצרתי
וגם מי אני שאגיד
שהיער בלי עלים
בלי להעמיד פנים
שכל זה לא מגיע לי
ומה שהיה פעם היער
עכשיו פחמים
שמביטים אלי בצער
או אולי ברחמים
כי אני נשבע שלא לקחתי בזה חלק
אני אף פעם לא עושה דברים שכאלה
אבל ההרגשה היא שאני עומד בעשן
מחזיק מצית ופחית של דלק
אבל היער עולה באש כבר זמן רב
אני פשוט לא שמתי לב לזה עד עכשיו
או שאולי כדרך אגב התעלמתי
כדי שלא ארגיש רע לגבי זה שנעלמתי
[פזמון]
אהבתי כל שורש
כל עלה וענף
אך מרוב העצים
לא ראיתי את היער נשרף
אהבתי כל שורש
כל עלה וענף
אך מרוב העצים
לא ראיתי את היער נשרף
[פזמון 2]
ידי מגואלות
בפחם ושרף
כי רק בין הגצים
הבנתי שהיער נשרף