Eleh HaHayeem - אלה החיים by Kizel - Lyrics

הנה קיזל כאן
עם ליריקה
שהיא ריקה
כי הוא גם אדם מטומטם שסתם פרש מפיזיקה
וואי איזו מין בדיחה
זה לא מתאים לך
ועתיד שלך
צריך יותר להדאיג אותך
שלא תגור במידרכה
פאק איזה מציק ומעיק
שאין עוד דרך להיות אדם מבריק
אדם מצחיק
אדם צדיק
אדם עם כסף ושיט, אדם עם תכלית

במכונית עם השיחות המטיפות המעייפות
כמו רדיפות וחטיפות של השמחה
והסיבה היא השיטה היחידה היא פלישה אל המיטה והפשיטה של השמיכה
והצרחה של הזריחה שהגיע עוד יום ויש עוד שיעור תנך
גורמת למגרנות של תסכול שאני זורק שעות לפח
וואלה כל יום
חולם על למלא ת'אודיטוריום
לעלות על הבמה כאילו שואו רום
ולתת מופע יותר יפה מבויום
אבל עוד כמה ימים יש לי מתכונת
ואני יושב פה שוב קורא לי את הקומנטס
כי למרות כל העומס
או להיות אחר כך הומלס
אני פשוט עובד על הביט
טיפשות לא אומץ
אני לא אמיץ
כל הזמן רק מאיץ
תקוע באותוסטרדה
הם הוציאו לי ת'מיץ
ומבקשים אז לימונדה
אבל אין לי כלום - נדה
ואפילו אין ליים
שום ראפ גוד ושום נעליים
בינתיים
מעביר את הזמן בירושלים
חובבן קטן
שרץ להם בין הרגליים
עומד על הכתפיים
של ענקים
מנסה להקים
איזה גורד שחקים
רק שבין כל המחקים אני חופף משולשים
מתחנף לאנשים
מחפף איזה תשעים
מתחפף כשלא כיף
כשהזמנים נהים קשים
ואין אף אחד אחר להאשים
זה מה שהם אומרים
ההורים והמורים
שזה באסה
וזה כסאח
ואלה החיים
אז פשוט צריך לחיות
למרות כל הבעיות
אין בכלל ת'שאלה אם להיות או לא להיות
מבלה בהזיות
מעלה ת'ציפיות
מחפש את עצמי ב"אבדות ומציאות"
רוצה להתעסק עם סדרות מצויירות
אבל הם רק מרוצים מעבודות מצויינות
הכל שטויות, סתום ותשחק את המשחק
רק אין מקום לחלום עושים ממני משותק
מרגיש כמו סימפטום של חיידק מפוברק
עד שבסוף היום אני אהיה מפורק
מנותק מהמציאות
ברצינות, אולי כל החרא בא מעצלנות?
אין אומנות, כל זה התבכיינות
שכתובה בחרוזים ועם טיפה של שנינות
כי אין טעם למרד חדש כל שנה
יום הופך לערב ושום דבר לא השתנה
תלויה מעלי חרב חלודה וישנה
מתייחסים אלי כמו כלב ומייפים ת'מלונה
אז תן לי לחדד את דין החוטא המדהים
המוחק וחותך חוטים ורבדים כמו ורדים
החובש חתכים עמוקים עם מחטים ובדים
ומתאושש ואז חושש גם מחזרת הפחדים
אלה החיים
אלה החיים

מדבר כדי להמלט מהשתיקה המביכה
כל שיחה
"מה קורה הכל בסדר מה איתך?"
אני חוזר ומדרדר מהר וכל הזמן לחוץ
לא יודע משתגע אבל לא מראה בחוץ
אבל אני בסדר, כי שאלת מנימוס
הכל מעוס, מרגיש טיפוס כעוס
עם מוח עייף שלא תקף ללב עמוס
אני רק רוצה לטוס מפה לישון
לא גיוס לא צו ראשון
שיחות חולין
עם עוד מילים
על הגדולים ממני
אתם יודעים
מהשירים
שזה אצלי בגנים
לפחות אני יודע או לפחות אני חושב
אבל סופסוף מצאתי משהו שאני אוהב
אז כותב מלב אל הביט
רק כותב בלי תחליט, מנסה להביט
אל תוך עצמי ולהוציא את השיט
שהופך אומנות לאמיתית
אבל אני בתחתית
שימים שבורים עוברים
ומשאירים אותי מותש
בקרים קרים קצרים
שאני זוכר במטושטש
אני כל הזמן רדום למרות שלא עשיתי כלום
אז מתרץ את המיקום ומחכה אל הסופש
בחצי קלאץ', לא מצליח להתמסר לשום דבר
לא משקיע רק מפריע ומגיע מאוחר
אפילו אם זה מעניין
זה לא עניין להתחשבן
כי אני פשוט לא מצליח להתעניין לי במחר
העתיד שלי צונח
כי אותו אני זונח
ואומרים שרק טיפה של השקעה היא המפתח
והראש שלי הוא כמו כמו כדור פורח בירח
כי אני יודע ש100 בבגרות לא תעשה אותי שמח
ואיזה טרגדיה
פעם היית כמו אינצוקלופדיה
היום אתה רק פשוט אידיוט
שעושה כאן בעיות
רק עם הראפ עם המחשב ועם המדיה
ככה הם אומרים, ככה הדברים
ככה בוגרים מתמודדים עם יסוריים
איך נפלו גיבורים, הם נפלו סתם
יותם החכם נהיה יותם המטומטם
כל הזמן בטייס אוטומטי
פשוט עוד מוצר בעולם הדוגמאטי
תמיד פתיל קצר כשכולם הם אפטתים
אני לא מוגזם כבר אלא סתם דרמטי
כי מבחינתם כדי להיות חכם צריך להיות אדם מאוד מסויים
וכל אחד שלא מתאים או מסכים הם פשוט מדכאים סיסטמאטית
אבל לא אכפת לי אני אפרוץ בכל זאת
על הזין טאבו ומוסכמות ופוזות
כי ולמרות שאני מתוסכל
אני עדיין מסוגל
להבין שהחלום שלי זה האידיאל
אז אני החלטתי שרוצה
להיות האחד שינסה
וגם אם זה לא יצא
ולמרות כל הקשיים
‏אני אהיה מרוצה
‏וזה מה שמשנה
כי לרדוף חלום כזה?
אלה החיים

אלה החיים